מסלול מותאם למערכת החינוך של המאה ה-21 – מסלול לימודים חדש שמטרתו להקנות לתלמידות בנוסף לערכים תורניים, הישגים בתחום המדעים וההנדסה.
- המדע כתהליך מחקרי: במדע אין מקבלים שום הסבר כמובן מאליו, אלא שואלים שאלות ובוחנים כל שאלה בשיטות מבוקרות. זהו תהליך של מחקר מתמשך, בו הידע שנבנה מתפתח ומשתנה כל הזמן. תהליך זה מעודד בין השאר דיון, וכן מתן פרשנויות שונות והסברים נוספים למסקנות של המחקרים הקודמים.
- ההיסטוריה של הרעיונות הביולוגיים: ההיסטוריה של התפתחות הרעיונות הביולוגיים משקפת את התפתחות הידע הביולוגי לאורך הדורות. התפתחות זו משקפת
את הממצאים השונים שהתקבלו במחקרים ואת הפרשנויות שניתנו, אשר היוו בסיס לגיבוש תיאוריות חדשות. - קשרים בין מדע, טכנולוגיה וחברה: קיימים קשרים בין מדע-טכנולוגיה-חברה הבאים לידי ביטוי, בין השאר, בפיתוחים טכנולוגיים ובהקשרים חקלאיים, סביבתיים, חברתיים וערכיים, הנוגעים גם לחיי יום־יום.
הדגשת ההיבטים האלה במסגרת הוראת הביולוגיה יקנו ללומד ידע על עצמו כאדם ועל היצורים האחרים שבסביבתו, יסייעו להבין את יחסי הגומלין בין היצורים בסביבה ובינם לבין סביבתם, וכן את מקומו של האדם במערכת יחסים זו.
לימוד הביולוגיה כרוך גם ביישום ידע מתחומי הכימיה, הפיזיקה והמתמטיקה, להבנת עולם היצורים החיים.
ההתקדמות וההישגים הגדולים בביולוגיה במחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 – כמו חקר הגנום האנושי והגנומים של יצורים אחרים, היכולת לבצע בהם התערבות (שיבוט אורגניזמים למשל), יחד עם הבנת ההשפעה של האדם על מגוון המינים בטבע ועל הסביבה הטבעית בכלל – מעוררים שאלות מוסריות, התנהגותיות וחברתיות נכבדות, שכל אזרח ייחשף אליהן במאה ה-21.
במהלך הלימוד חשוב לפתח אוריינות מדעית-ביולוגית באמצעות הוראת הרעיונות המרכזיים, מושגי היסוד, התופעות והתהליכים הבסיסיים המתקיימים ביצורים החיים, תוך פיתוח מודעות לשאלות ערכיות ותוך לימוד ויישום עקרונות המחקר המדעי והחשיבה הביקורתית, המאפיינים את מדעי הטבע בכלל ואת הביולוגיה בפרט. תפיסה
זו מעוגנת וקשורה בפיתוח הבנה מעמיקה של הלומד, והיא כרוכה בשימוש מושכל באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. לימוד דרכי חשיבה ייחודיות בתחום הביולוגיה (חשיבה דיסציפלינרית) יוכל להועיל לתלמיד בהתמודדותו עם נושאים ובעיות בחיי יום־יום.
מתוך: תוכנית הלימודים בביולוגיה משה”ח.
